בחרתי לתעד את סיפור המאבק לשימורם של העצים העתיקים וסיפור המורשת המשפחתית, להזמין את הציבור לבקר את עצי הוושינגטוניה (עצי דקל רחבי עלים) המרהיבים המצויים מול "גבעת מאיר", לבקר במוזיאון למורשת המשפחה וב"משתלת פרחי גבעת מאיר", להודות לפועלו של החקלאי ופעיל הסביבה מלאכי ריינר, ולזכור את סיפורו וסיפור משפחתו.
מוזמנים לצאת איתי למסע בזמן, להתרגש מסיפורו של מלאכי ריינר ומשפחתו, שהינו אחד מסיפורי המורשת המרתקים של וותיקי רעננה וכמו כן, מאבקו לשימור העצים העתיקים בעיר בכלל כמו עצי הוושינגטוניה שנטעו הוריו, עצי הברוש הסמוכים להם ברח' עקיבא, עץ השקמה העתיק ברח' העבודה ועץ הדומים בשמורת השיזף.
מלאכי ריינר הינו דור שני למייסדי רעננה, נולד בשנת 1946 לחסיה ומאיר ז"ל. עוד לפני הולדתו, בשנת 1934 נטעו הוריו בחזית חלקתם אשר ברחוב עקיבא את זוג עצי הוושינגטוניה כסמל לזוגיותם והקשר שלהם אל חלקת אדמתם. מנהג זה היה נפוץ באותם הזמנים.
חלקתם, אשר כונתה ברבות הימים "גבעת מאיר", סבלה לפני קום המדינה, לעיתים קרובות מהתנכלויות ופריצות למשק החקלאי, מצד השכנים הערבים תושבי הכפר הערבי הסמוך- חירבת עזון.
משק "גבעת מאיר" נמצא מרוחק מלב המושבה שהתרכזה אז סביב רחוב אחוזה. תושבי הכפר הערבי לא ראו בעין יפה את הקמת המשק החקלאי המעורב של משפחת ריינר, בו נטעו עצים, גידלו ירקות ובעלי-חיים. אחרי קום המדינה ברחו תושבי חירבת עזון לירדן, אבל המשיכו להסתנן ולעשות נזקים לתושבים. גם משפחת ריינר סבלה מהגנבות והנזקים.
לילה אחד, במוצאי שבת, כ"ו בסיון, 29.6.1954, חדרו שוב מסתננים מאותו הכפר עזון למשק משפחת ריינר במטרה לגנוב מתוצרת המשק.
אחד המסתננים ארב ליד הבית כשהוא חמוש בתת-מקלע סטן, שניים אחרים פרצו למחסנים.
למשמע הרעשים יצא מאיר ריינר, אבי המשפחה, מפתח ביתו במטרה לגרשם. ברגע שפתח את דלת ביתו נורה -הוא נפגע משלושה כדורים וצנח ארצה.
המסתננים נמלטו. בנו הבכור של מאיר ז"ל חש להזעיק עזרה מהמושבה, מרחק כמה קילומטרים מביתם – אך לאביו מאיר לא נותר סיכוי והוא מת במקום .
בעקבות הרצח של מאיר ריינר יצא גדוד הצנחנים 202 של צה"ל בפיקודו של אריאל שרון ז"ל ששימש אז כמג"ד, לפעולת תגמול נגד מחנה עזון של הלגיון הירדני.
בפעולת תגמול זו נלחם הסמ"ל יצחק ג'בלי, נפצע ונפל בשבי הלגיון הירדני.
לאחר נפילתו בשבי, חבריו של ג'יבלי ארגנו שלוש פעולות תגמול כדי לשבות חיילים ירדנים שיוחלפו תמורתו. לאחר חודשים בשבי הירדני, שוחרר ג'בלי בחילופי שבויים וקיבל מצה"ל את עיטור העוז על פעילותו בפעולת התגמול, שבה למרות פציעתו הקשה, המשיך לתפקד בגבורה.
ברבות השנים קיבל המקום את השם "גבעת מאיר" לזכרו של מאיר ז"ל. גבעה – מאחר והבית והמשק היו ממוקמים גבוה משאר האזור.
האלמנה חסיה ריינר המשיכה לגדל את שלושת ילדיהם במשק שהקים אביהם ז"ל ב"גבעת מאיר", עד יומה האחרון בשנת 1975. יחד עם בניה טיפחו ותיחזקו את המשק, עבדו והעסיקו פועלים במטרה להמשיך את פעילותו ומורשתו של אב המשפחה.
לימים, הונהג מנהג ברעננה מטעם המועצה המקומית של נטיעת זוגות עצי וושינגטוניות לכבוד כל זוג שבא בברית הנישואין, כמנהג העצים שנטעו הזוג ריינר. מנהג זה השתמר שנים רבות.
מלאכי ריינר, הבן הצעיר במשפחה, הקים את המשתלה הנקראת "פרחי גבעת מאיר" על אותו השטח בו גידל אביו תוצרים עוד בשנות ה- 50 של המאה ה-20.
מלאכי אף שימר את הצריף העתיק בו חיה המשפחה, הקים אתר הנצחה ומוזיאון עם מחרשות וכלים שונים מאותה התקופה – אתר המספר את סיפור המקום וסיפור המייסדים של רעננה. אל מקום זה מגיעים מבקרים רבים מכל הארץ ללמוד, לראות ולהיזכר ברוח התקופה.
בשנת 1994 ניהל מלאכי מאבק על עצי הוושינגטוניות שנטעו הוריו במטרה לא לכרותם עם הרחבת רחוב עקיבא. מאבקו הצליח ואף זכה לשמר את הברושים אשר לצידם, עצים הקיימים עד עצם היום הזה.
פעילותו של מלאכי ריינר לא פסקה בזאת, הוא נאבק לאורך השנים לשימור עצים עתיקים נוספים בעיר. הוא ראה מאז תקופת ילדותו ברעננה עשרות עצי תאנה ושקמה שנעלמו עם השנים לאור הפיתוח והבניה. אך תודות לפעילותו הרבה במאבק לשימורם של "עץ הדומים העתיק" ו"עץ השקמה העתיק" המצוי כעת ברחוב העבודה, עצים אלו לא נכרתו, בניגוד לתכנית המיתאר שאישרה את עקירתם ע"י מועצת רעננה.
בשנת 1976 פנה מלאכי ריינר, לאיש החברה להגנת הטבע עזריה אלון ולאברהם יפה שהיה מנהל רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים בבקשה להתנגד בתוקף לאישור עקירת עץ השקמה העתיק ועץ השיזף עתיק היומין, לאור תכנית המיתאר של המועצה בתקופת כהונתו של בנימין וולפוביץ, שאישרה לעקור את העצים העתיקים לצורך סלילת כביש חדש ברעננה.
בנוסף פנה במכתב נרגש לראש המועצה דאז מר וולפוביץ, אשר לאור ההתנגדויות שקיבל, נשקלו ההחלטות מחדש והוסכם להשאיר את עץ הדומים העתיק ואת עץ השקמה העתיק בשטחים שיקראו שטחים ציבוריים.
המאבק המשיך ומלאכי ריינר נרתם שוב בשנת 2008 למאבק להצלת "עץ הדומים העתיק" ברחוב השריון הסמוך , שהוביל תושב השכונה ראובן נחושתן עם תושבי השכונה. הודות לכל הפעילים, אנו נהנים כעת מהשמורה הנפלאה. למעבר לקריאה אודות מאבק להצלתו של "עץ הדומים" ב "שמורת עץ השיזף" – לחצו על הקישור.
מלאכי ריינר
חקלאי, מתכנן נוף, משמש מזה מספר שנים כיו"ר הוועד החקלאי רעננה. מלאכי קיבל השנה את תואר "יקיר העיר רעננה" לשנת 2022 בחגיגות 100 שנה לעיר .מלאכי ריינר – תודה שהצטרפת אלינו לתנועת "נאמני העצים של רעננה". תודה רבה לפעילותך הרבה להנצחת החקלאות בעיר, להקמת המוזיאון החקלאי בארכיון העיר ולהתנדבותך לשימור העצים העתיקים שהם מורשת העיר רעננה.
מצורף הסרטון שנערך ע"י התכנית "אמץ אתר" בו משתתפים תלמידי בית הספר הממ"ד "אריאל" ברעננה שאימצו את אתר "גבעת מאיר", להנציח את סיפור מורשתו.
