שמחתי ליוזמתה החדשה של האוצרת רחל זיו לתערוכה נוספת של אמנים למען שמירת הסביבה הנקראת תערוכת "חיבוק ירוק 2" ECO ART. בהמשך להשתתפותי בתערוכת "חיבוק ירוק" הראשונה (ביוני 2013) שאז שמתי דגש ליצירת אמנות להעברת מסר למניעת הכחדתם של בעלי החיים הנעלמים מהמגוון הביולוגי,
כמחבקת עצים ותיקה,,החלטתי לשים דגש הפעם למניעת הפחתת כריתתם של העצים וליצור לתערוכה גזע עץ כרות המזיל דמעות במסר "אל נא תעקור נטוע". מתוך מחויבותי לסביבה וכאות תודה לעצים להעניק להם חיבוק ירוק ואוהב, להמחיש מחאה, כאב ועצב נגד כריתת העצים והיערות ההולכים ונעלמים מעולמינו המשפיעים ישירות על משבר האקלים וההתחממות הגלובלית..
באמצעות האמנות אני זועקת את זעקתם הכואבת של העצים הנכרתים בקלות בלתי נסבלת ואת הצורך למנוע בהם פגיעה הן במרחב העירוני, הן ביערות הגשם, בשמורות הטבע, בגנים ובצידי הדרכים. בלי עצים אין לנו חיים בטבע!.
אני שמחה לשתף אתכם בסיפור מאחורי החפצים והחומרים שמהם יצרתי את גזע העץ הכרות המזיל דמעות של עצב, בתקוה שהמסר יגיע ללבבות בני האדם באימוץ תפיסת עולם למניעת כריתת עצים מיותרת.
הכל החל שקיבלתי ממוריס מנשה מנהל בית הדפוס "אפקטיב" מאזור התעשייה ברעננה (ששומר לי את הפסולת שלהם לשימוש חוזר) גליל קרטון חלול בגובה כמטר. לקחתי אותו הביתה והוא שימוש למשחק עבור נכדי שאהבו לשחק אתו כצינור חלול למשחקים שלהם. במקביל אספתי שקיות נייר חומות מקניות שלנו ושל חבריי (המהוות חומר גלם ממוחזר שהגיע מכריתת עצים) לצורך ציפוי הגליל ויצירת שורשים לגזע העץ הכרות. ניסרתי את הצינור לשניים וקיבלתי שני חצאי צינורות חלולים. משקיות הנייר החומות הממוחזרות יצרתי שורשים מגולגלים ומלופפים המחבקים באהבה את גזע העץ.
פרסמתי בפייסבוק למי יש גרזן ישן שיצא מכלל שימוש שאוכל לקבלו ליצירה. מצאתי את החפץ המבוקש אצל חברתי האמנית יעל פרויליך בעלת הגן האקולוגי הקסום שאני כה אוהבת, שהולך לצערי להיהרס בגלל מכירת הנכס.
בביקורי בגן הקסום של יעל, הביט אלי מהאדמה גזע עץ כרות ישן (ללא שורשים) שהיה מונח לצד השביל ושידר לי מחשבה "מירי אולי תיקחי אותי אליך ותעשי בי שימוש חוזר לפני שיהרסו את הגן"?.
שמחתי לקבל מיעל את הגרזן הנוסטלגי של אביה ששימש לו בעבודות החקלאות בשנותיה הראשונות ארץ ישראל. קח יצאתי מרוצה מהגן עם הגרזן והגזע המיותם שנלקח מיד לנגריה לנסר אותו ל3 פרוסות עגולות.
אספתי קליפות רבות שנשרו מהעצים מאזור התעשייה של רעננה והתחלתי לפסל את הגזע הכרות הבוכה. חיברתי את אחת מפרוסות גזע העץ לשפת צינור הקרטון, הדבקתי את השורשים שיצרתי משקיות הנייר החום והתחלתי לפרק את קליפות גזעי העצים שנשרו לעשרות רבות של חתיכות קטנות של עץ על מנת לפסל את פני העץ והגזע הכרות.
בסיום עיצבתי לו פנים עצובות מקליפות עץ דקות שהדבקתי לתוך עיניו העצובות עם שתי דמעות זולגות על מנת שתביטו בעצב שלו שיחדור ללבבכם ותחוסו על העצים הנכרתים הנמצאים בסכנת הכחדה.
תודה לכל החברים שלי שנתו יד לחומרים הישנים שיצאו מכלל שימוש וקמו לתחייה מחודשת בפיסול הגזע הכרות הבוכה (crying-tree the crying).
תודה לצלמת הנהדרת ויקי מוצפי צילום אומנותי שלקחה אותי ליער קפלן בכפר סבא. שם חיבקתי את העצים ואת הגזע ההכרות הבוכה וסיפרתי להם שהוא הנציג שלהם בתערוכת "חיבוק ירוק 2".
מאוד נהניתי ליצור ולפסל מחומרים שנלקחו מן הטבע על מנת להעביר מסר חיובי לציבור לתת חיבוק ירוק ואוהב לעצים, להטמיע מודעות להפחתה בכריתת עצים ושמירה על העצים שנעלמים מעולמינו..
בתערוכה אציג גם את הפסל "המסכה" המביעה את הצורך שהגיע העת להסיר את המסכה מעל פני המציאות המטרידה של הסביבה בה אנו חיים. מציאות הזקוקה לשינוי ירוק ומידי.(הסיפור מאחורי יצירת "המסכה" בפוסט אחר)
אני שמחה להזמינכם לתת אתנו חיבוק ירוק, לבקר בתערוכה ולהעביר את המסר החשוב הלאה לדורות הבאים.
תגובה אחת
כל הכבוד מירי! יישר כוחך על העבודה הקשה ועל המסר לכולנו!!!